בית ברנדה אלבה

סיפור על חירות שמתחילה בבית ועל היחידים שמעזים להציץ החוצה מהחלון ולחלום על חיים אחרים.

כשבעלה של ברנרדה מת, היא מכריזה על שמונה שנים של אבל וסוגרת את חמש בנותיה בתוך ביתן. בשם המוסר, הכבוד ואחדות המשפחה, הבית שהיה אמור להגן עליהן הופך לכלא. האלימות מתחפשת לסדר, והדיכוי להגנה מאימת העולם שבחוץ אלא שלא כל הבנות מוכנות להשלים עם זה.   

פדריקו גארסיה לורקה נחשב לדמות מסוכנת בשל דעותיו הליברליות, ביקורתו כלפי השלטון והיותו הומסקסואל. המחזה "בית ברנרדה אלבה" נכתב בשנת 1936, חודשיים לאחר מכן מחברו הוצא להורג ומקום קבורתו לא נודע.   

המחזה עלה לראשונה רק ב-1945 ומאז הפך לקלאסיקה עולמית. 

תפאורה: מיכאל קרמנקו | תלבושות: רועי עקאב | מוזיקה: נוי קליימן | תאורה: קרן גרנק | סאונד: פליקס שפושניק | עוזרת במאי: מיקה רוסו. 

בהשתתפות: אפרת בן-צור, מיכל ויינברג / עירית בנדק, טלי אוסדצ'י, קארין סרויה / כרמל קנדל, ניקול פודבלני, אופיר צויגנבוים, נועה כרמי, ליליאן שלי רות

הביקורות משבחות:

"עם קאסט מצוין ובימוי נועז של עידו קולטון, המחזה על דיכוי נשים שכתב לורקה הופך מעל במת גשר לדרמה עכשווית ואפופת אימה.
אחרי הפתיחה האסתטית והסמלית, הולך ומתהווה על הבמה קונספט מנומק. בבסיסו קיימת הקשבה יתרה לטקסט ועבודה מפורטת על כל דמות, על הרגש הרוחש מתחת למילים ועל היחסים המורכבים.
לורקה היה אמן בבניית דמויות נשים וברגישות לכאבן כמו גם לתשוקה שלהן, וקולטון מיטיב להעביר את קשת המצבים והרגשות של הנשים, שהשחקניות מגלמות באופן כה עז, כואב ומרגש" (הארץ).

"שעה וארבעים של חיי אמת, שהובילו לתובנה אחת מכאיבה: האם לפעמים מי שמנסה להציל אותך - הוא זה שמכניס אותך לבורות מסוכנים ועמוקים יותר?" (מעריב)

קרדיט תמונה: דניאל קמינסקי

* הייטקזון (היי ביז בע"מ) אינה אחראית לטיב השירות והמופע/ים הניתנים במסגרת הטבה זו ואינה אחראית לכל נזק שייגרם במקום האירוע לרוכש ההטבה.